קטגוריות
מדריכים
תוכנית פונזי היא הונאת השקעות שמשלמת למשקיעים הקיימים מכסף שנאסף ממשקיעים חדשים, תוך טענה שהתשואות באות מהשקעה רווחית. היא קורסת כשהכסף החדש מפסיק לכסות את מה שהובטח.
היא קרויה על שם צ'ארלס פונזי, שב־1920 בבוסטון הבטיח 50% בתוך 45 יום, כביכול ממסחר בתלושי מענה דואר בינלאומיים. המשקיעים הראשונים באמת קיבלו תשלום, מכספם של המשקיעים המאוחרים, והשמועה על הרווחים שלהם הביאה אלפים נוספים. כשעיתונים וחוקרים בדקו את העניין באוגוסט 1920, התוכנית התפרקה; המשקיעים הפסידו מיליוני דולרים ופונזי נשלח לכלא.
תוכנית הפונזי הגדולה ביותר הידועה הופעלה על ידי ברנרד מיידוף, יושב ראש לשעבר של בורסת נאסד״ק. במשך עשרות שנים הוא דיווח על תשואות יציבות של כ־10% עד 12% בשנה, בשווקים טובים ורעים. בדצמבר 2008, כשלקוחות ביקשו בחזרה כ־$7 מיליארד בזמן המשבר הפיננסי, הוא כבר לא יכול היה לשלם והודה. דוחות החשבונות הראו כ־$65 מיליארד; הכסף שהמשקיעים באמת הכניסו והפסידו היה כ־$17 עד $20 מיליארד. ב־2009 הוא נידון ל־150 שנות מאסר.
התשואות המוקדמות בתוכנית פונזי הן כסף אמיתי, וזה מה שהופך אותה למשכנעת: המשקיעים הראשונים יכולים להוציא יותר ממה שהכניסו. אבל שום דבר לא מושקע, כך שכל תשלום מקטין את הקופה. כדי להמשיך לשלם שיעור קבוע על הכסף של כולם, המפעיל צריך הפקדות חדשות שגדלות מהר יותר ויותר. כשהכסף החדש מאט, או כשמשקיעים רבים מבקשים את כספם בבת אחת, הקופה מתייבשת, ומי שהצטרפו אחרונים מפסידים הכי הרבה.
רגולטורים כמו רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) מונים סימני אזהרה: תשואות גבוהות עם סיכון קטן או בלי סיכון, תשואות יציבות באופן חשוד, השקעות שלא רשומות, מוכרים בלי רישיון, אסטרטגיות סודיות או מסובכות מכדי להסביר, וקושי להוציא את הכסף.
התשלומים שחייבים בכל תקופה = השיעור המובטח × כל הכסף שנכנס. כששום דבר לא מושקע: הכסף שנשאר = הפקדות − תשלומים − משיכות, ולכן התוכנית מחזיקה רק כל עוד הפקדות חדשות ≥ השיעור המובטח × כל הכסף שנכנס + משיכות.
עשרה אנשים מכניסים $500 כל אחד ב־20% לשבוע: $5,000 נכנסים, ו־$1,000 בשבוע חייבים להם. בלי כסף חדש, כל ה־$5,000 משולמים בחזרה כ״תשואות״ בתוך חמישה שבועות. כדי להמשיך, המפעיל חייב למצוא $1,000 של כסף חדש כל שבוע, ואחר כך יותר, כשגם הכסף החדש מרוויח 20% משלו. כשזה נעצר, האחרונים שנכנסו מפסידים כמעט הכול, והראשונים אולי הכפילו את כספם.
Guaranteed Growth Partners של צ׳ט גולדבריג׳, ליד הקזינו בעיר, מבטיחה 20% בשבוע. מכניסים $50 עד $500 בכסף וירטואלי, והוא משלם שביעית מזה כל יום בצהריים לפי UTC, מתוך הקופה של כספי המשקיעים עצמם. הוא בורח מהעיר כשהקופה לא יכולה לשלם או אחרי 3 עד 6 ימים, והעמוד מראה מי קיבל תשלום ומי הפסיד. →
שאלו מאיפה באות התשואות. אם התשובה סודית, מסובכת מדי או ״תסמכו עליי״, התייחסו לזה כסימן אזהרה.
אל תסמכו על תשואות גבוהות ויציבות. השקעות אמיתיות עולות ויורדות; 20% בשבוע, או אפילו 1% בחודש כל חודש במשך שנים, הם דגל אדום.
בדקו שההשקעה ומי שמוכר אותה רשומים (בארה״ב, במאגר EDGAR של ה־SEC וב־BrokerCheck של FINRA).
במשחק, צפו בחשיפה אחרי שצ׳ט בורח מהעיר: המשקיעים הראשונים שמשכו את הכסף קיבלו אותו מכספם של המאחרים.
🎮 ללמוד תוכנית פונזי בדרך הכיפית
נסו את זה בעיר תלת־ממדית חיה עם כסף וירטואלי: סחרו במניות של אישי ציבור אמיתיים, קבלו מרג'ין קול, שלמו מסים ושדדו בוט או שניים. חינם, ושום דבר אמיתי לא מונח על הכף.
הן קרובות משפחה. בתוכנית פונזי המפעיל משלם למשקיעים מכספם של משקיעים אחרים, והם חושבים שהכסף בא מהשקעה. בתוכנית פירמידה החברים מרוויחים בעיקר מגיוס חברים חדשים, שמשלמים כדי להצטרף.
כי הם באמת מקבלים תשלום, מהכסף שהמשקיעים המאוחרים מכניסים. זה מה שהופך את התוכנית לאמינה, ולכן מי שהצטרפו אחרונים מפסידים הכי הרבה כשהיא קורסת.
שום דבר לא מורווח, ולכן התשואות המובטחות יכולות לבוא רק מהפקדות חדשות, והסכום שחייבים גדל עם כל הפקדה. שום מאגר משקיעים לא גדול מספיק כדי להחזיק את זה לנצח, וכל גל של משיכות מסיים את זה מוקדם יותר.
לפעמים חלק ממנו. בפרשת מיידוף נאמן שמינה בית המשפט השיב מיליארדים, בין היתר בתביעות נגד משקיעים שהוציאו יותר ממה שהכניסו, כך שאפילו חלק מהמרוויחים המוקדמים נאלצו להחזיר את ה״רווחים״ שלהם.
איזה מונח זה?
“____ היא מצב שבו המחירים עולים הרבה מעל כל מדד סביר של ערך, כי הקונים מצפים למכור למישהו אחר במחיר גבוה יותר, עד שהאמון נשבר והמחירים קורסים.”
קטגוריות: סיכון ואסטרטגיה
התאמנו עם $10,000 בכסף וירטואלי
חינם. בלי כסף אמיתי.
ללימוד בלבד, לא ייעוץ השקעות. מסחר והשקעה כרוכים תמיד בסיכון, כולל הפסד כסף, ותשואות העבר אינן מנבאות תוצאות עתידיות.