קטגוריות
מדריכים
רעיון ההילוך המקרי אומר שתנועות מחיר בטווח הקצר בלתי צפויות, כמו סדרה של הטלות מטבע, כך שתיק שנבחר באקראי יכול להצליח בערך כמו תיק שבחרו מומחים, ורוב המשקיעים ירוויחו יותר אם יחזיקו את השוק כולו בזול.
יוג'ין פאמה בדק אותו ב־1965 ומצא ששינויי מחיר בעבר כמעט לא אמרו דבר על השינויים הבאים. ב־1973 הפך אותו ספרו של ברטון מלקיאל, ״הילוך מקרי בוול סטריט״, למפורסם במשפט אחד: קוף עם עיניים מכוסות שזורק חצים על רשימת המניות יכול לבחור תיק שיצליח בדיוק כמו תיק שמומחים בחרו בקפידה.
ה־Wall Street Journal העמיד את זה במבחן בין 1988 ל־2002 בתחרות ״לוח החצים״ שלו: אנשי המערכת זרקו חצים על עמודי המניות ואנשי מקצוע בחרו מניות משלהם. המקצוענים ניצחו את החצים לעיתים קרובות יותר, אבל מחקרים מצאו שחלק גדול מהיתרון שלהם בא מהפרסום בעיתון, שדחף את הבחירות שלהם למעלה לכמה ימים, ומבחירה במניות מסוכנות יותר.
הראיות הגדולות יותר נמצאות בתוצאות הקרנות. דוחות SPIVA של S&P Dow Jones Indices משווים פעמיים בשנה קרנות מנוהלות אקטיבית למדד שלהן, ולאורך 10 עד 15 שנה הרוב הגדול של קרנות המניות האמריקאיות מפגרות אחריו אחרי דמי ניהול. זה הטיעון המרכזי בעד קרנות מחקות מדד זולות, אף שהילוך מקרי לא אומר שהמחירים תמיד נכונים: בועות וקריסות קורות, ואף אחד לא יכול לתזמן אותן באופן אמין.
עז בוחרת באקראי חמישה אנשים, ו־$1,000 מושקעים בכל אחד. אחרי שבוע הם עלו ב־2%. השוק כולו, משוקלל לפי גודל, עלה ב־1.5%, ובוחר מניות קפדן עלה ב־1%. שבוע אחד לא מוכיח כלום לאף כיוון: לאורך שבועות רבים, בחירות אקראיות והשוק נוטים להסתיים קרוב, והעלויות מכריעות את רוב הפער.
בכל שבוע עז נותנת נגיחה בלוח ובוחרת חמישה אנשים באקראי. מרוץ העז מציג את הבחירות שלה מול השוק כולו (משוקלל לפי שווי שוק, כמו קרן מחקה מדד) ומול השחקנים המובילים של השבוע, עם ספירה מצטברת של מי מנצח. →
לפני שמשלמים על טיפים למניות או על קרן עם דמי ניהול גבוהים, שאלו אם היא ניצחה מדד זול לאורך עשר שנים או יותר, אחרי עלויות. רובן לא.
התייחסו לשבוע מצוין אחד כרעש. שפטו אסטרטגיה לאורך שבועות רבים, כמו שמרוץ העז שומר ספירה מצטברת.
אם אתם נהנים לבחור מניות, השאירו לזה פרוסה קטנה ושימו את עיקר הכסף בקרנות מחקות מדד רחבות וזולות.
🎮 ללמוד הילוך מקרי בדרך הכיפית
נסו את זה בעיר תלת־ממדית חיה עם כסף וירטואלי: סחרו במניות של אישי ציבור אמיתיים, קבלו מרג'ין קול, שלמו מסים ושדדו בוט או שניים. חינם, ושום דבר אמיתי לא מונח על הכף.
הקוף היה צורת דיבור בספר של מלקיאל. בתחרות לוח החצים של ה־Wall Street Journal זרקו אנשי המערכת חצים במקומו, והמקצוענים ניצחו ביותר תחרויות, אבל חלק גדול מהיתרון שלהם בא מפרסום ומנטילת יותר סיכון.
כשיש מיליוני משקיעים, לחלקם יהיו הישגים מצוינים רק במקרה. לכמה מהם אולי יש כישרון אמיתי, אבל קשה מאוד להבחין מראש בין כישרון למזל.
הם קרובי משפחה. ההילוך המקרי עוסק בכך ששינויי המחיר בלתי צפויים; השערת השוק היעיל מסבירה למה: המחירים כבר משקפים את מה שידוע, ולכן רק חדשות חדשות ובלתי צפויות מזיזות אותם.
כרטיסי הניקוד S&P Indices Versus Active, שמתפרסמים על ידי S&P Dow Jones Indices מאז 2002, וסופרים כמה קרנות אקטיביות ניצחו את מדד הייחוס שלהן לאורך 1, 3, 5, 10 ו־15 שנים.
איזה מונח זה?
“____ היא קרן שקונה כל מניה במדד שוק, כמו S&P 500, באותם יחסים, כך שהיא משיגה את תשואת השוק במקום לנסות לנצח אותה.”
קטגוריות: קרנות והשקעות
התאמנו עם $10,000 בכסף וירטואלי
חינם. בלי כסף אמיתי.
ללימוד בלבד, לא ייעוץ השקעות. מסחר והשקעה כרוכים תמיד בסיכון, כולל הפסד כסף, ותשואות העבר אינן מנבאות תוצאות עתידיות.
